איך לשפר את קריאת התווים שלי?

קודם כל, אף אחד לא נולד עם היכולת לקרוא תווים ויש שיטות בדוקות איך לשפר את היכולת הזו. כאן אנחנו נצלול לתוך השיטות ונלמד אותן ביחד.

 שפת התווים לעומת השפה העברית

יש הבדל בין שפת התווים ובין שאר השפות. אם נשווה לדוגמא את השפה העברית לשפת התווים, ההבדל העיקרי והמשמעותי ביותר הוא שלשפת התווים יש היגיון פנימי, יש סדר פנימי וחוקיות ברורה, לעברית אין חוקיות ואין היגיון. נסתכל למשל על האות א' בעברית, ואחריה האות ב', ואחריה ג'. אפשר לשים לב שאין שום קשר בין האותיות, יש להן רקע היסטורי כמובן וכו', אבל מבחינה ויזואלית, א' בכלל לא דומה לב', וב' לא דומה לג'. כלומר, אם למדנו איך לכתוב את האותיות א' ב' וג', זה לא אומר שנדע גם איך לכתוב את ד' וה'. אין סדר, אין היגיון, וכל אות צריך ללמוד בנפרד.

בתווים לעומת זאת, יש היגיון. מי שלמד שיעור אחד של קריאת תווים יודע שהתווים נכתבים על גבי החמשה, בין הקווים ועל הקווים. למשל, התו מי נמצא על הקו, פה נמצא בין הקווים, סול נמצא על הקו, לה נמצא בין הקווים וכן הלאה. ברגע שהבנו את החוקיות, אז כל תו, גם אם הוא מאוד מאוד מוזר, אפשר בחישוב פשוט לגלות מי הוא.

חזרנו לעברית, כאמור הבנו שאין קשר בין האותיות, אבל מרגע שלמדנו אותן, מאוד קשה להתבלבל ביניהן. קשה לטעות למשל בין האות א' לאות ב', כי הן פשוט לא דומות אחת לשנייה, אז ברגע שלמדנו מהי א' ומהי ב', נדרש זמן מסוים של תרגול, לאחריו לא נתבלבל בין האותיות האלו יותר לעולם. אז נכון, יש לנו 22 אותיות, וגם אותיות סופיות, וזה לוקח הרבה זמן ללמוד את כל האותיות האלו, אבל מרגע שלמדנו אותן, נדע אותן לכל החיים.

בתווים לעומת זאת, הסיפור בדיוק הפוך, לוקח מעט מאוד זמן ללמוד את כל התווים הקיימים, למעשה מספיק ללמוד את דו ורה, כדי להכיר את כל התווים שבעולם! וזו בדיוק הבעיה. בגלל הסדר וההיגיון, התווים מאוד מאוד דומים אחד לשני. התו מי, לדוגמא, מאוד דומה לתו סול, וזה רק מתבקש להתבלבל. פשוט תראו את ההבדל בין א' לב' ואת ההבדל בין מי לסול. איפה יותר סביר להתבלבל? כמובן שבתווים.

תחרות הפרימה ויסטה

באיטלקית ויסטה זה ראייה, ופרימה זה ראשונה. אז פרימה ויסטה זה בעצם ראייה ראשונה. במוזיקה, הכוונה היא לנגן יצירה או שיר שהנגן לא מכיר ולא שמע מעולם, מתווים שהוא רואה לראשונה בחייו. בתחרות הפרימה ויסטה המתחרים מנגנים יצירה שראו בפעם הראשונה, בצורה הכי טובה שיש, המנצח מקבל גביע כמובן.

למה בעצם לעשות תחרות כזו? תארו לכם שהיתה תחרות כזו בעברית כמו "בואו ונראה מי קורא יותר טוב טקסט מהעיתון". זה נשמע די מגוחך כי כל מי שלמד לקרוא, יכול לקרוא את העיתון בקלות. אבל במוזיקה זה לא ככה. הסיבה שיש יש תחרויות פרימה ויסטה, היא כי קריאת תווים זה דבר לא קל.

איך לשפר את קריאת התווים שלי?

כאשר אנחנו עובדים על יצירה או על שיר מסויים, אנחנו הרי חוזרים על הקטע שוב ושוב ומנסים לשפר את האופן שבו אנחנו מנגנים, תוך זמן קצר אנחנו מתחילים לזכור חלקים מהשיר בעל פה, ובעצם מפסיקים לקרוא את התווים ופשוט מסתמכים על הזכרון שלנו. אז בפועל אנחנו מתאמנים די מעט על הקריאה עצמה.

כדי לשפר את קריאת התווים שלנו, עלינו להקפיד להקדיש כל יום חלק מהאימון שלנו, לנגינה של שירים ויצירות שמעולם לא ראינו ולא ניגנו לפני כן. אפשר כל יום לבחור קטע או מספר קטעים, שהם חדשים לנו לגמרי, ופשוט להתאמן בלנגן אותם מהתווים, בלי הלחץ והרצון להביא את הביצוע לשלמות.

לסיכום

הנקודה כאן היא לא להצליח לנגן את השיר "כמו שצריך", אלא פשוט להתאמן על קריאת התווים. אפשר לקחת כל שיר בעולם, העיקר שהוא חדש לכם ותצטרכו להיאבק מעט עם קריאת התווים שלו, בלי לנסות לתקן תיבות או לנגן את השיר כמו שצריך. תתמידו בזה ותראו איך יכולת הקריאה שלכם משתפרת מאוד, תוך זמן לא ארוך.

 

אם אתם רוצים רעיונות למקומות שמהם אפשר להביא תווים לאימון בפרימה ויסטה, תכתבו לנו בתגובות ונשמח לעזור. בהצלחה!

Share Button

השאר תגובה: