פיתוח קול | 22/11/2022

איך בוחרים שיר במסגרת פיתוח קול קבוצתי – חלק ב'

בפוסט הקודם דיברנו על שיטות שונות לקבל החלטה כקבוצה. אנחנו בטוח שעלו כל מני דעות לכאן לכאן ואנחנו רוצים לסכם את הדברים שבדרך כלל חוזרים על עצמם. אז בואו ונדבר על היתרונות והחסרונות של כל שיטה.

היתרון של שיטת ההגרלה זה שהיא הוגנת. לכולם יש את אותו הסיכוי שהשיר שלהם יבחר. החיסרון של השיטה הוא שיכול להיות שיבחר שיר שאף אחד לא רוצה לשיר אותו חוץ מאותו בן אדם שרשם את השיר הזה על הפתק ואז כולם צריכים להתבאס כי מישהו אחד, החליט שהוא לא יודע מה, רוצה לשיר שיר עם סקוטי מהמאה ה-14. ובכלל יכול להיות שלמישהו לא יהיה מזל, והשיר שלו לא יבחר עשרה מפגשים ברצף. הקיצור, די בעייתי. אלא אם אתם אוהבים שירים סקוטים.

לקבלת החלטה פה אחד יש שני יתרונות גדולים. קודם כל, מדובר בשיטה מאוד הוגנת, לכל אחד יש השפעה שווה על הבחירה של השיר. ובנוסף, התוצאה של קבלת החלטה פה אחד היא שכולם מרוצים כי השיר מן הסתם אהוב על כולם. החיסרון הגדול של השיטה הוא שככל שהקבוצה יותר גדולה, ככה זה פחות ופחות עובד. בקבוצה גדולה, קשה מאוד להצליח לבחור שיר שבאמת כ-ו-ל-ם מסכימים עליו, ואז מעלים עוד ועוד רעיונות, וזה נמשך ונמשך ולפעמים פשוט אי אפשר להגיע להסכמה.

לשיטה של בחירת שיר בתורות, שבה בכל מפגש מישהו אחר יקבע על איזה שיר עובדים יש יתרון גדול והוא שכל אחד יכול להשפיע בתורו, זה גם שיווני וגם באמת מאפשר לכל אחד להשפיע. החיסרון של השיטה,  שאם יש קבוצה גדולה, נניח של עשרה משתתפים, שעושים מפגש פעם בשבוע, זה אומר שכל אחד יוכל להשפיע פעם בחודשיים וחצי ורוב הזמן בעצם יהיה חייב לקבל את הבחירות של האחרים. כלומר יכולת ההשפעה של כל אחד, רוב הזמן, תהיה פשוט לא קיימת.

היתרון של שיטת "הרוב קובע" הוא ברור. זו שיטה שיוונית כי הקול של כל חבר בקבוצה שווה, והיא מאפשרת לכל אחד להשפיע על התוצאה. החיסרון של השיטה הוא שיכול להיות מצב שהקול של מישהו אף פעם לא ישפיע. כלומר אם מישהו הוא תמיד במיעוט, ואף פעם השיר שהוא רוצה לא נבחר, אז במה השיטה הזו טובה לו? זה לא הוגן מבחינתו. 

ואם בקבוצה של עשרה משתתפים יש לנו שבעה דוברי צרפתית, והם יבחרו שיר בצרפתית, כי הם הרוב והם יכולים, אז מה יעשו השלושה שנשארו? ואפילו יותר גרוע מזה, אולי השבעה האלו יעשו הצבעה ויחליטו להעיף מהקבוצה את כל השלושה שלא דוברי צרפתית? אפשר, לא? הרוב קובע נכון? אז אפשר, אבל זה לא ממש הוגן וקוראים לזה עריצות הרוב.

אז לכל שיטה מהשיטות שסקרנו יש יתרונות וחסרונות, וחשבנו להציע לכם שיטה, שגם היא לא מושלמת, אבל היא מנסה לשלב את היתרונות של כל השיטות. לשיטה הזו קראנו "השיטה הלא מושלמת לבחירת שירים".

בשלב הראשון, כל אחד ירשום על דף שיר שהוא היה רוצה שהקבוצה תעבוד עליו. דרך אגב, אם למישהו אין רעיונות, ולא רוצה להשתתף ובעצם זורם עם מה שהאחרים יבחרו, זה גם בסדר, יש אנשים שפשוט נהנים לשיר כל דבר וזה לא ממש משנה להם. כמו שיש את הזכות להשפיע, יש גם את הזכות לא להשפיע.

בשלב הבא, נבחר מישהו שינהל את רישום השירים. נקרא לו "הרשם". התפקיד שלו הוא לרשום את השירים שאנשים מציעים. ואז כל אחד בתורו, יגיד מה השיר שהוא מציע והרשם רושם. אז אם נניח שיש לנו עשרה משתתפים, אנחנו מגיעים בד"כ לעשרה שירים. יכולים להיות מקרים של פחות, אם במקרה שני אנשים הציעו את אותו השיר, ואין בעיה עם זה.

בשלב הבא, נעשה הצבעה על כל שיר, פשוט שואלים מי בעד השיר. מזכיר את הרוב קובע? אבל חכו, זה קצת יותר מורכב מזה. שימו לב, שכל אחד יכול להצביע כמה פעמים שהוא רוצה, ויכול גם להצביע עבור השיר שהוא הציע בעצמו. 

דרך אגב, אם יש מישהו שלא מכיר את השיר, אפשר להשמיע  את השיר דרך יוטיוב, או בספוטיפי, ולהקשיב נניח ל-20 שניות ממנו. מקפיצים לאמצע השיר ומקשיבים קצת. הרעיון הוא לא להקשיב לכל השיר כי לא נצא מזה, וכמובן אם מדובר בשיר שכולם מכירים, אז לא צריך להקשיב לו בכלל. ודרך אגב, אפשר גם להחליט שלא מקשיבים לשום שיר, כדי לחסוך זמן.

נמשיך. הרשם רושם ליד כל שם של שיר, כמה קולות הוא קיבל, והוא גם רושם מי הצביע לשיר, אז נניח השיר "ילד של אבא" קיבל חמש קולות, של יעל, אייל, אבי, רעות וליהי, והשיר "הלב שלי" קיבל שלוש קולות, של יעל, אייל ואנה. הרשם פשוט רושם ליד כל שיר את שמות אלו שהצביעו לו ומסכם את כמות ההצבעות לכל שיר.

ואז מה שקורה, וזה די צפוי, אנחנו נבחר להתאמן על השיר שקיבל הכי הרבה קולות, הרוב קובע. ואם יש כמה שירים עם אותו מספר קולות, כלומר כמה זוכים, אפשר לעשות הגרלה פשוטה ביניהם. שימו לב שלמרות שזו הגרלה, השיר שיבחר זה שיר שהרוב בכל מקרה רוצה.

הבעיה עם הרוב קובע, כבר אמרנו, זה שיש מישהו שמפסיד, ובעצם לא הצליח להשפיע. אז בואו תראו איך אנחנו פותרים את זה. את הרשימה של ההצבעות אנחנו נשמור למפגש הבא, כי בפעם הבאה שנבחר שיר, מי שניצח בפעם הקודמת, לא יוכל להציע שיר לבחירה. נסביר את זה דרך הדוגמא ממקודם.

אז ראינו שעבור השיר ילד של אבא, הצביעו חמישה מחברי הקבוצה, זוכרים? יעל, אייל, אבי, רעות וליהי. אז במפגש הבא, הם לא יוכלו להציע שיר לבחירה, מי שיוכל להציע שירים, הוא רק מי שבפעם הקודמת לא הצליח להשפיע על בחירת הקבוצה, כלומר מי שהפסיד במפגש הקודם. שימו לב שבזמן ההצבעה, תמיד, כל חברי הקבוצה יכולים להצביע, כולם עדיין משפיעים. אז למנצחים מהפעם הקודמת עדיין יש השפעה, אבל בגלל שרק מי שהפסיד במפגש הקודם מקבל את הזכות להציע שירים, אנחנו יוצרים מצב שבוודאות יבחר שיר, שמשקף טעם של מישהו שהפסיד בפעם הקודמת.  

ואותו הדבר נעשה בפעם הבאה, מי שיורשה להעלות שירים להצבעה, הוא רק מי שהקול שלו לא השפיע בפעמים הקודמות. שוב, כולם יכולים להצביע בכל מפגש, אבל להעלות שירים יכולים רק מי שעדיין לא זכו שישירו שיר שהם רוצים.

עכשיו, כשמגיעים למצב שבו כל חבר בקבוצה הצליח להשפיע לפחות פעם אחת, חוזרים לשלב הראשון, שבו כל אחד יכול להציע שיר. ואז, בשיטה הזו אנחנו בעצם מאזנים את זה שהרוב קובע, עם הרצון שלא יהיה מישהו שתמיד תמיד יפסיד. אנחנו בעצם משלבים בין הרוב קובע, להגרלה, לבחירה לפי תור, ומנסים למצוא איזון בין השיטות.

התנאי שזה יעבוד, הוא שחברי הקבוצה יהיו פתוחים להצביע לשירים של אחרים. כי אם כל אחד יצביע רק לשיר של עצמו, אז יהיה כל הזמן תיקו והשיטה לא תעבוד…

דבר אחרון לפני סיום. כשאנחנו "מפסידים" במרכאות, בהצבעה, ויצא שיר שהקבוצה עובדת עליו, שהוא לא לגמרי לטעמנו, צריך לנסות למצוא את הצד החיובי שבדבר. הרבה פעמים שיר שאנחנו לא אוהבים, אחרי ששרים אותו כמה פעמים ומתרגלים אליו, יכול להיות שהוא אפילו יתחיל למצוא חן בעינינו. ומעבר לזה, כשאנחנו עובדים על שיר שלא היינו בוחרים בעצמנו, אז זה נותן לנו את הצ'אנס אולי להתנסות בסגנונות שונים, בכיוונים שונים, בצורות שירה שונות וזה הופך אותנו לזמרים הרבה יותר טובים.

אז יש גם המון פלוסים בלזרום עם בחירה של מישהו אחר ובכל מקרה הרעיון הוא, בכל זאת, לשתף פעולה עם הקבוצה, ולהמשיך להתאמן ולשיר ביחד, מתוך ההבנה, שתהיה לכם השפעה על הבחירה, פשוט אולי במפגש אחר.

 שיהיה בהצלחה! ובחירה נעימה!