מתחילים בפסנתר | 27/07/2020

איך יודעים באיזו אצבע לנגן כל צליל בפסנתר?

הפעם אנחנו הולכים לענות על שאלה שנשאלנו פעמים רבות והיא: איך יודעים באיזו אצבע לנגן כל צליל בפסנתר? זו שאלה מעולה, עם תשובה לא כל כך מעולה, אבל יש תשובה וכדאי להכיר אותה.

דוגמא לאיצבועים פשוטים

בואו וניקח את המשפט המוזיקלי הבא:

מה שרשום כאן למי שלא יודע לקרוא תווים, אלו התווים דו רה מי פה וסול. ועכשיו, נשאלת השאלה באיזו אצבע לנגן כל קליד? למעשה יש המון אפשרויות:

אפשר לנגן את כל הצלילים באצבע הראשונה.
אפשר לנגן את כל הצלילים באצבע השנייה.
אפשר לנגן את כל הצלילים באצבע השלישית.
אפשר לנגן באופן משתנה, פעם באצבע הראשונה ופעם באצבע החמישית.
וכו' וכו' יש המון המון אפשרויות!

יחד עם זאת, ועל אף שיש המון אפשרויות, רוב האנשים כנראה ינגנו את הצלילים דו עד סול בצורה הבאה: דו באצבע הראשונה, רה בשנייה, מי בשלישית, פה ברביעית  וסול בחמישית. וזה בהחלט הדרך הכי הגיונית לנגן את הקטע.

אבל למה זה הגיוני? התשובה מביאה אותנו לכלל הבסיסי ביותר בתחום האיצבועים.

מהו הכלל הבסיסי ביותר בתחום האיצבועים?

הכלל הבסיסי ביותר בתחום האיצבועים, הוא שאנחנו נרצה לבחור איצבוע, שמייצר לנו כמה שפחות תנועה של היד. הרעיון הוא פשוט: ככל שנאמץ את היד פחות, כך נוכל לנגן יותר זמן ברצף, מבלי שהיד תתעייף. ולמה זה חשוב? זה חשוב כי כאשר היד מתעייפת היא מתחילה לטעות וזה לא מומלץ. מעבר לכך, פחות מאמץ של היד שווה יותר שליטה על הנגינה  מה שמאפשר לנו לפתח מהירות וזריזות.

מתי זה מתחיל להסתבך?

הבעיה נוצרת כאשר יש לנו קפיצות מעבר לחמישה צלילים או במילים אחרות, כאשר לומדים לנגן את הצליל לה ביד ימין. זה השלב שבו לא מעט תלמידים חוטפים את השוק של החיים שלהם. הם חוטפים שוק כי עד לאותו הרגע, הם התרגלו שדו מנגנים באצבע הראשונה, רה בשנייה וכן הלאה ועד סול בחמישית ופתאום כל מה שהם התרגלו אליו משתנה. היד שלנו חייבת לזוז מהאיזור הרגיל שלה, כל האיצבועים משתנים, פתאום את דו לא מנגנים יותר באצבע הראשונה ומתחיל בלאגן שלם. על אף שהאתגר עלה, הכלל נשאר זהה, ואומר שאנחנו צריכים למצוא את הדרך לאיצבועים שדורשים כמה שפחות תנועה ומאמץ של היד.

דוגמא לאיצבועים מורכבים

בואו וניקח דוגמא:

במקרה הזה יש לנו את המנגינה הבאה, דו דו דו, מי מי מי, סול לה סול לה.

את שלושת הדו הראשונים ננגן עם האצבע הראשונה, כמו שהיינו מצפים. את שלושת המי ננגן עם האצבע השלישית. למה? כי אם ניגנו את דו באצבע הראשונה, אז האצבע השלישית שלנו באופן טבעי נמצאת מעל מי, ואנחנו יכולים לנגן שלוש פעמים את הקליד מי כמעט בלי להזיז את היד.

עכשיו מגיע החלק המעניין. עכשיו יש לנו: סול לה סול לה. אם נבחר לנגן את סול באצבע החמישית, זה אולי נשמע הגיוני, כי אם ניגנו את דו באצבע הראשונה, ומי באצבע השלישית, אז האצבע החמישית שלנו נמצאת מעל לסול. אבל אם ננגן את סול באצבע חמישית, מה נעשה אחר כך שנגיע לצליל לה? נקפוץ עם האצבע החמישית הלוך ושוב בין סול ללה? זה לא נוח, זה דורש קפיצה של היד הלוך ושוב, וקשה לעשות את זה מהר.

לכן, נבחר לנגן את סול עם האצבע הרביעית, ואז את לה בקלות עם האצבע החמישית ושוב סול עם רביעית ולה עם חמישית.

אז בעצם יש פה קפיצה של היד, אבל קפיצה יחסית קטנה, וקפיצה אחת, בניגוד למה שהיה קורה אם היינו מנגנים את סול באצבע החמישית. או במילים אחרות, חיפשנו את הדרך שדורשת הכי פחות מאמץ לנגן את הקטע הרשום. אז עקרונית, בכל מקום שאנחנו לא בטוחים באילו אצבעות לנגן, מה שצריך לעשות זה לנסות ולהבין איזה איצבוע הכי נוח ודורש הכי פחות מאמץ ותנועה. כמובן שיש מקרים שאין ברירה אלא לקפוץ ולזוז עם היד די הרבה, כי אלו דרישות הקטע.

האם כל פסנתרן ינגן את אותה היצירה באותם איצבועים?

ממש לא! מאוד יכול להיות שדרך נגינה אשר נוחה לנגן אחד תהיה פחות נוחה לנגן אחר, וזה הרבה פעמים עניין של העדפה אישית. ניתן לראות זאת דרך העובדה שלא מעט מלחינים (גם הגדולים ביותר בהיסטוריה) כתבו בתווים של היצירות שלהם את מספרי האצבעות שאיתן יש לנגן. הם עשו זאת כי הם ידעו שהרבה פעמים לא ברור לנגן באיזו אצבע לנגן, והם מציעים את הגירסא שלהם, כלומר את הדרך שלדעתם הכי נוח לנגן. מאידך, מלחינים רבים אחרים, בוחרים שלא לרשום את מספרי האצבעות, ולתת לפסנתרן להחליט בעצמו בהתאם להעדפותיו האישיות.

אז מה המסקנה של כל זה?

אז מה המסקנה? המסקנה היא שאין תשובה טובה לשאלה "איך יודעים באיזו אצבע לנגן כל צליל בפסנתר", וזה מאוד תלוי סיטואציה ותלוי בהעדפות האישיות של הנגן. הכלל כמובן, הוא לכוון לכמה שפחות תנועה ומאמץ. ולכן כאשר מגיעים למקום מסובך, או שמסתמכים על מה שהמלחין המליץ, או שפשוט מנסים להבין מה הכי נוח לנו כנגנים. בקורסים שלנו באתר אנחנו לרוב רושמים את מספרי האצבעות, ובמקרים שתלמידים שלנו בוחרים ללמוד שיר או יצירה בלי איצבועים, אנחנו תמיד שמחים לעזור ולתת טיפים. אז אם יש לכם שיר שאתם לא בטוחים במקום מסויים באילו אצבעות לנגן, אתם מוזמנים לשלוח לנו ונשמח לעזור.

רוצים לנסות את קורס קריאת התווים שלנו?

וכמובן, למי שרוצה ללמוד לקרוא תווים ולנגן על פסנתר יצרנו קורס מקיף שנוגע בעשרות נושאים שונים. השיעורים הראשונים הם בחינם, ושווה להתנסות! לחצו כאן למעבר לתוכנית הקורס.